יום 7 לעומר תשפד
יום שני בערב, אור ל-כ"ב ניסן 🍰🍥 מימונה
(29/4/2023)
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעוֹמֶר. כְּמו שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה. שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה:
וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ.
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
[שכח לספור סופר ביום למחר בלי ברכה, שכח גם אז יספור בלילות הבאים בלי ברכה וטוב שאחר יוציא אותו בברכה:]
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל סְפירַת הָעֽוֹמֶר.
הַיוֹם שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד לָעֽוֹמֶר
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָֽנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ אָמֵן סֶֽלָה.
לַמְנַצֵֽחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר:
אֱלֹהִים יְחָנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה:
לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ:
יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפּוֹט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה:
יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
אֶֽרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ:
יְבָרְכֵֽנוּ אֶלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָֽרֶץ:
אָנָּא בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵֽנוּ טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ
שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
מלכות שבחסד
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְלִפּוֹתֵינוּ וּמִטּוּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה (השייך לאותו הלילה). וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגַם. וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה.
אָמֵן סֶלָה:
*** הטקסטים לקוחים מתוך ויקיטקסט ***
לימוד יומי
מגילת רות
פרק א פסוקים יא-יג
בקשת נעמי פעם נוספת
[יא] וַתֹּ֤אמֶר נׇעֳמִי֙ שֹׁ֣בְנָה בְנֹתַ֔י
לָ֥מָּה תֵלַ֖כְנָה עִמִּ֑י
הַֽעֽוֹד־לִ֤י בָנִים֙ בְּֽמֵעַ֔י
וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַאֲנָשִֽׁים׃
[יב] שֹׁ֤בְנָה בְנֹתַי֙ לֵ֔כְןָ
כִּ֥י זָקַ֖נְתִּי מִהְי֣וֹת לְאִ֑ישׁ
כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ יֶשׁ־לִ֣י תִקְוָ֔ה
גַּ֣ם הָיִ֤יתִי הַלַּ֙יְלָה֙ לְאִ֔ישׁ
וְגַ֖ם יָלַ֥דְתִּי בָנִֽים׃
[יג] הֲלָהֵ֣ן ׀ תְּשַׂבֵּ֗רְנָה עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִגְדָּ֔לוּ
הֲלָהֵן֙ תֵּֽעָגֵ֔נָה
לְבִלְתִּ֖י הֱי֣וֹת לְאִ֑ישׁ
אַ֣ל בְּנֹתַ֗י כִּֽי־מַר־לִ֤י מְאֹד֙ מִכֶּ֔ם
כִּֽי־יָצְאָ֥ה בִ֖י יַד-ה'׃
רש"י
(יב) כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ – שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ וְאוֹלִיד בָּנִים, וְתִנָּשְׂאוּ לָהֶם; שֶׁאֵינָם אֲסוּרִים לָכֶם וְאֵינְכֶם אֲסוּרוֹת לָהֶם מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לְיָבָם; לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ לְמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן קִדּוּשִׁין בָּהֶן, שֶׁנָּכְרִיּוֹת הָיוּ וְלֹא נִתְגַּיְּרוּ, וְעַכְשָׁיו הֵן בָּאוֹת לְהִתְגַּיֵּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ" (פסוק י) – מֵעַתָּה נִהְיֶה לְעַם אֶחָד. כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה – כִּי אֲפִלּוּ אָמַר לִי לִבִּי: יֶשׁ לִי תִקְוָה לִנָּשֵׂא עוֹד וְלָלֶדֶת בָּנִים. גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ – וְיוֹתֵר מִכֵּן, אֲפִלּוּ הָרִיתִי הַלַּיְלָה זְכָרִים. וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים – אוֹ אֲפִלּוּ כְּבָר יָלַדְתִּי בָנִים.
(יג) הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה – בִּתְמִיָּה? שֶׁמָּא לָהֶם תְּצַפֶּינָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? לְשׁוֹן "שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו" (תהלים קמו,ה). תֵּעָגֵנָה – לְשׁוֹן אָסוּר וְכָלוּא, כְּמוֹ: "עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ" (תענית פ"ג מ"ח). וְיֵשׁ פּוֹתְרִין לְשׁוֹן עִגּוּן; וְלֹא יִתָּכֵן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִנָּקֵד הַנּוּ"ן דָּגֵשׁ, אוֹ לִכְתֹּב שְׁנֵי נוּנִי"ן. כִּי יָצְאָה בִי יַד ה' – אָמַר רַבִּי לֵוִי: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "יַד ה'", מַכַּת דֶּבֶר הוּא; וּבִנְיַן אָב לְכֻלָּם: "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה" (שמות ט,ג).
*** הטקסטים לקוחים מתוך ויקיטקסט ***
נכתב בצידו
תזכורות, הארות וענייני דיומא
"חַֽסְדֵ֤י ה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו"
רש"י מביא שני פירושים לפסוק זה:
"
כִּי לֹא תָמְנוּ – כְּמוֹ 'כִּי לֹא תַמּוּ'.
וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים:
כִּי לֹא תָמְנוּ – כְּמוֹ "הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ" (במדבר יז כח);
חַסְדֵי ה' הֵם אֲשֶׁר לֹא תָמְנוּ, וְלֹא כָלִינוּ בַּעֲוֹנֵינוּ.
"
לפי הפירוש הראשון - חסדי ה' אינם נגמרים.
אמנם אז יש לתמוה - מדוע נאמר "תמנו" (אנחנו) ולא "תמו" (הם) ?
על כן מביא רש"י פירוש נוסף - בזכות חסדי ה' אנחנו לא תמנו
בזכות חסדי ה' אנו קיימים.
לקבלת תזכורת יומית בוואסטאפ הצטרפו לקהילה.
לקבלת תזכורת יומית במייל הצטרפו לקבוצה. (שימו ❤️ - ייתכן שבפעם הראשונה המייל יגיע לתיקיית "ספאם").
למעקב אחר תזכורות יומיות בפייסבוק עקבו אחרינו בדף.
🌾🌾🌾🌾🌾🌾🌾