top of page

יום 8️⃣ לעומר 🌾 תשפד


יום 8 לעומר תשפד

יום שלישי בערב, אור ל-כ"ג ניסן

(30/4/2023)





לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעוֹמֶר. כְּמו שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה. שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה:

וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ.

וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:


[שכח לספור סופר ביום למחר בלי ברכה, שכח גם אז יספור בלילות הבאים בלי ברכה וטוב שאחר יוציא אותו בברכה:]


בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל סְפירַת הָעֽוֹמֶר.


הַיוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד לָעֽוֹמֶר


הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָֽנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ אָמֵן סֶֽלָה.



לַמְנַצֵֽחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר:

אֱלֹהִים יְחָנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה:

לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ:

יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:

יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפּוֹט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה:

יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:

אֶֽרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ:

יְבָרְכֵֽנוּ אֶלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָֽרֶץ:


אָנָּא בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה

קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵֽנוּ טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא

נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם

בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם

חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ

יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ

שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:


חסד שבגבורה


רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,

אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְלִפּוֹתֵינוּ וּמִטּוּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה (השייך לאותו הלילה). וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגַם. וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה.

אָמֵן סֶלָה:


*** הטקסטים לקוחים מתוך ויקיטקסט ***



לימוד יומי

מגילת רות

פרק א פסוקים יד-טו

ערפה נפרדת מנעמי


[יד] וַתִּשֶּׂ֣נָה קוֹלָ֔ן

וַתִּבְכֶּ֖ינָה ע֑וֹד

וַתִּשַּׁ֤ק עׇרְפָּה֙ לַחֲמוֹתָ֔הּ

וְר֖וּת דָּ֥בְקָה בָּֽהּ׃


[טו] וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ שָׁ֣בָה יְבִמְתֵּ֔ךְ

אֶל־עַמָּ֖הּ וְאֶל־אֱלֹהֶ֑יהָ

שׁ֖וּבִי אַחֲרֵ֥י יְבִמְתֵּֽךְ׃


רש"י

(טו) הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ – זֶה טַעְמוֹ לְמַעְלָה תַּחַת הַשִּׁי"ן, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבַר; "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב,יד) – טַעְמוֹ לְמַטָּה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֹוֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.


*** הטקסטים לקוחים מתוך ויקיטקסט ***


נכתב בצידו

תזכורות, הארות וענייני דיומא


המילים במקרא על פי המסורה מסומנות בסימני ניקוד ובטעמי המקרא.


סימני הניקוד קובעים את הצליל של האותיות (באופן דומה לאותיות AEIOU באנגלית).


טעמי המקרא קובעים את המנגינה של המילים ואת חלוקת המשפט לפי סימני פיסוק.


בדרך-כלל, מילה במקרא מסומנת בטעם בודד.


רש"י מציין שטעמי המקרא קובעים, בין השאר, את אופן ההגיה של כל מילה - "מלעיל" או "מלרע".


דוגמה:

"וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים" (בראשית א י).


את המילה אֶ֔רֶץ יש להגות ב"מלעיל" ואת המילה קָרָ֣א יש להגות ב"מלרע".


לכן אומר רש"י - יש להבחין בקריאה בין המילה שָׁ֣בָה (מלעיל. בפסוק שלנו) ובין המילה שָׁבָ֞ה (מלרע. במגילת אסתר) היות ואלו מילים בעלות משמעות שונה (מבחינת זמן הפעולה).


לקבלת תזכורת יומית בוואסטאפ הצטרפו לקהילה.

לקבלת תזכורת יומית במייל הצטרפו לקבוצה. (שימו ❤️ - ייתכן שבפעם הראשונה המייל יגיע לתיקיית "ספאם").

למעקב אחר תזכורות יומיות בפייסבוק עקבו אחרינו בדף.

🌾🌾🌾🌾🌾🌾🌾


 ⏩⏩אתמול        מחר⏪⏪ 

bottom of page