יום 9 לעומר תשפד
יום רביעי בערב, אור ל-כ"ד ניסן
(1/5/2023)
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעוֹמֶר. כְּמו שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה. שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה:
וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ.
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
[שכח לספור סופר ביום למחר בלי ברכה, שכח גם אז יספור בלילות הבאים בלי ברכה וטוב שאחר יוציא אותו בברכה:]
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל סְפירַת הָעֽוֹמֶר.
הַיוֹם תִּשְׁעָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים לָעֽוֹמֶר
הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָֽנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ אָמֵן סֶֽלָה.
לַמְנַצֵֽחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר:
אֱלֹהִים יְחָנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה:
לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ:
יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפּוֹט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה:
יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
אֶֽרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ:
יְבָרְכֵֽנוּ אֶלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָֽרֶץ:
אָנָּא בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵֽנוּ טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ
שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
גבורה שבגבורה
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְלִפּוֹתֵינוּ וּמִטּוּמְאוֹתֵינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עוֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה (השייך לאותו הלילה). וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה. וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגַם. וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה.
אָמֵן סֶלָה:
לימוד יומי
מגילת רות
פרק א פסוקים טז-יח
רות הולכת עם נעמי
[טז] וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י
לְעׇזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ
כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין
עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י
וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃
[יז] בַּאֲשֶׁ֤ר תָּמ֙וּתִי֙ אָמ֔וּת
וְשָׁ֖ם אֶקָּבֵ֑ר
כֹּה֩ יַעֲשֶׂ֨ה הָ֥' לִי֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף
כִּ֣י הַמָּ֔וֶת
יַפְרִ֖יד בֵּינִ֥י וּבֵינֵֽךְ׃
[יח] וַתֵּ֕רֶא כִּֽי־מִתְאַמֶּ֥צֶת הִ֖יא לָלֶ֣כֶת אִתָּ֑הּ
וַתֶּחְדַּ֖ל לְדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיהָ׃
רש"י
(טז) אַל תִּפְגְּעִי בִי – אַל תִּפְצְרִי בִּי.כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ – מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מ"ז ע"א): גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר – מוֹדִיעִין לוֹ מִקְצַת עֳנָשִׁים, שֶׁאִם בָּא לַחֲזֹר בּוֹ – יַחֲזֹר; שֶׁמִּתּוֹךְ דְּבָרֶיהָ שֶׁל רוּת אַתָּה לָמֵד מַה שֶּׁאָמְרָה לָהּ נָעֳמִי: "אָסוּר לָנוּ לָצֵאת חוּץ לִתְחוּם בְּשַׁבָּת!" אָמְרָה לָהּ: 'בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ'. "אָסוּר לָנוּ לְהִתְיַחֵד נְקֵבָה עִם זָכָר שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ!" אָמְרָה לָהּ: בַּאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין. "עַמֵּנוּ מֻבְדָּלִים מִשְּׁאָר עַמִּים בְּתַרְיַ"ג מִצְוֹת!" – עַמֵּךְ עַמִּי. "אָסוּר לָנוּ עֲבוֹדָה זָרָה!" – אֱלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. "אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין!" – "בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת" (פסוק יז). "שְׁנֵי קְבָרִים נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין: אֶחָד לְנִסְקָלִין וְנִשְׂרָפִין, וְאֶחָד לְנֶהֱרָגִין וְנֶחְנָקִין!" אָמְרָה לָהּ: וְשָׁם אֶקָּבֵר.
(יז) כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי – כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לְהָרַע, שֶׁיָּצְאָה בִּי יָדוֹ, לְהָמִית אִישִׁי וְלֵירֵד מִנְּכָסַי, וְכֹה יוֹסִיף, אִם יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ כִּי אִם הַמָּוֶת.
(יח) וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ – מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין מַרְבִּין עָלָיו וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו.
*** הטקסטים לקוחים מתוך ויקיטקסט ***
נכתב בצידו
תזכורות, הארות וענייני דיומא
תל אביב / אביתר בנאי
*** הטקסטים לקוחים מתוך ויקיטקסט ***
לקבלת תזכורת יומית בוואסטאפ הצטרפו לקהילה.
לקבלת תזכורת יומית במייל הצטרפו לקבוצה. (שימו ❤️ - ייתכן שבפעם הראשונה המייל יגיע לתיקיית "ספאם").
למעקב אחר תזכורות יומיות בפייסבוק עקבו אחרינו בדף.
🌾🌾🌾🌾🌾🌾🌾